ניהול רזה למתקדמים - ללא משככי זעזועים 

בהזדמנויות רבות, אני נוהג לומר כי רכיבת האופניים בשטח מלמדת ומסבירה אינספור בעיות ודילמות מחיי היומיום בכלל ומחיי הניהול בפרט. אתגרים, התמודדות עם מכשולים, נחישות, התמדה, הנהגה, הובלה, ניווט עצמאי, יעדים, שאיפות, תהליך, הגשמה ועוד הם חלק מהנושאים והמושגים שעולים בראש בעת הרכיבה או בזמן שבין הרכיבות בהן עדיין מעכלים מחשבות מהרכיבה. כך, שבעצם הרכיבה משמשת עבורי זמן למחשבות טהורות על התנהגויות ודילמות, אך יותר מכך, דרך הרכיבה אני מצליח לקבל תשובות לכל הדילמות הללו. למשל, רק בעת רכיבה הצלחתי להבין שנחישות, התמדה ואסרטיביות הם תנאים הכרחיים כדי לעבור בהצלחה מכשולים שנראים בהתחלה כבלתי- אפשריים להתמודדות. או, שאם נביט ונתרכז במכשול ולא בדרך הפתרון לו, נמצא עצמנו באמת עוברים וחווים את המכשול ולא מצליחים להתייצב על דרך הפתרון.

בדומה לכך, הצלחתי לראות, להבין ולהפנים טכניקות יישומיות מתוך הניהול הרזה מתוך התמודדות ברכיבת שטח. או להיפך, הבנה של הטכניקות היישומיות עזרו לי להבין איך להשיג יותר ברכיבת השטח.

ההשוואה מתחילה כבר בבחירת סוג האופניים לרכיבה, מה שישפיע על אופי ההתנהלות של הרוכב, על הישגיו ועל יכולתו להתמודד עם אתגרים ומכשולים משתנים בתנאי הדרך. אופני שיכוך מלא הם תולדה של ההתפתחות הטכנולוגית שתחילתה במתן מענה טכני טוב יותר לרוכבי ה"דאון- היל" וה"אול- מאונטיין" המאותגרים בירידות טכניות קשות המכילות קפיצות ומעברים גבוהים. אולם, עם היכולת הטכנולוגית, התפתח גם המענה, השיווקי יותר, לרוכבים שעיקר יעדם הוא בטיול על שבילים תוך כדי ישיבה נינוחה ושלווה, יחסית, המאפשרת התמודדות פשוטה יותר של הרוכב עם תנאי הדרך הקשים. "פינוק" טכנולוגי זה מוביל רוכבים למצב של "תרדמת" ו"קפאון", שבו אין הם מפתחים את היכולות הדרושות להתמודדות במצבי שטח קשים המופיעים בשטח באופן אקראי ובלתי ניתן לחיזוי. בדומה למשככים, כמובן, ניתן לציין גם את ה"אוכף" (הלא הוא הכיסא) שגם בו הנוחות המפנקת מכניסה את הרוכב לסיטואציה של מנוחה על "זרי דפנה" וחוסר ביכולות להגיב בזריזות ובגמישות ובצורה אקטיבית אל מול תנאי השטח. ברכיבת אופני שטח, הרוכב מהווה כ- 90% מהמשקל הכולל של המסה הנעה (להבדיל מנהיגת רכב למשל), ועל- כן התנהלותו על האופניים היא בעלת המשקל המהותי, והכמעט יחידי, המשפיע על ההתמודדות מול תנאי השטח. כל תנועת גוף מתורגמת לתנועה של האופניים, והיא זו שתקבע את ההצלחה בהתמודדות מול מכשולים קשים. כאשר מטרת הרוכב היא המהירות וההצלחה במעברי שטח קשים כמו מדרגות סלע, סיבובים חדים וירידות תלולות המגיעים במפתיע ולעיתים ברצף, עליו לנהוג את האופניים תוך ניצול מירבי של האנרגיה המושקעת ולבצע את המהלכים ב"זרימה", כך שבסיום ויציאה מכל מכשול תהיה לו מספיק מהירות ואנרגיה כדי לעבור מכשול נוסף המגיע בהפתעה. אחרת, ימצא עצמו "מתרסק" על המכשול הבא. רוכבים אשר מתאמנים ומאתגרים עצמם בהתנהלות אקטיבית מול המכשולים יהיו אלה שיצליחו לעבור בהצלחה יותר מכשולים ולעשות זאת מהר וטוב יותר. דרך טובה להתאמן במיומנויות אלו ולהתמודד אמיתית במכשולים תוך סיגול יכולות של רכיבה אקטיבית היא, פשוט, להיפטר מהמשקל העודף של הפינוקים- בולמי הזעזועים, ולרכוב תוך כדי התייחסות מעשית לכל מכשול שבדרך בלי האפשרות ה"מפנקת" של להתעלם מהמכשול ולהצליח לעבור אותו (לפעמים) גם בהתנהלות פסיבית. כלומר, עצם זה שיצרנו לעצמנו "בולמי זעזועים" הוביל אותנו להרגלים בהם אנו פועלים באופן פסיבי מול מכשולים ורגילים שהבולמים יספגו זאת עבורנו. אולם, אנו משלמים על כך במהירות, זריזות וכמובן ביכולתינו להתמודדות עם מכשולים יותר קשים. ולכן, כדי להצליח להתמודד טוב יותר ועם אתגרים קשים יותר תוך פיתוח כושר התחרות, עלינו לסגל לעצמנו התנהגות שוטפת ללא "בולמי זעזועים".

ואיך זה מתקשר לניהול רזה? כדי לשפר את כושר התחרות שלנו, גם בעולם העסקי, עלינו לנצל משאבים ולעבוד ביעילות שהולכת ומשתפרת באופן מתמיד. היכולת לעבוד ביעילות ולשפר ביצועים באופן מתמיד תלויה, כמובן, בנחישות, במנהיגות ובהתמדה. אך יחד עם זאת, יש ליצור תהליכי עבודה זורמים אשר מתמודדים עם המכשולים ואף מנצלים את המכשולים כדי להשתפר, אך גם כדי לצאת מהם באנרגיה שתוביל להצלחה בהתמודדות עם המכשולים הבאים. יחד עם זאת, ויותר מכך, יש להוריד את "בולמי הזעזועים", "משככי הבעיות" ו"מאפשרי הנוחות" אשר התנהלות יחד איתם אולי מביאה לשקט נפשי ורוגע, אך מובילה ל"תרדמת" באופן ההיערכות למצבים משתנים וקשים ויוצרת הרגלי עבודה אשר מקשים על היכולת להתמודד עם שינויים ומכשולים. בולמי זעזועים אלו הם המלאי. מלאי פיזי או מלאי וירטואלי עוזרים לנו, אולי, בטווח הקצר להימנע מהתמודדות עם לקוחות ועם יכולות נמוכות שלנו בתפוקות, איכויות וזמני אספקה. אולם, אם נרגיל עצמנו לעבוד ללא מלאי, ללא בולמי זעזועים, נצטרך להתעמת מול כל בעיה ולפתור אותה, ולמעשה נתחיל להתנהל באופן אקטיבי יותר שאין בו ויתורים, ומצד שני מאפשר עבודה שוטפת, זורמת, המאפשרת התמודדות ושינויים אמיתיים בדרכי הפעולה במטרה להשיג שיפורים באופן מתמיד. רק עבודה במצב כזה, אקטיבי וללא פשרות,  יוביל אותנו להתמודדות אמיתית עם בעיות כמו תפוקה נמוכה, חוסר יעילות, איכות נמוכה ועלויות יצור גבוהות. ההתמודדות מול הבעיות נעשות באופן כזה שהבעיות נפתרות באופן מהיר ויעיל כך שהתופעה גם לא תחזור על עצמה. עבודה עם מלאי מכסה ומסתירה בעיות כי בתחנת הקצה - הלקוח, לא רואים בעיה או שהבעיה נראית מיזערית באופן יחסי. למשל, אם תחנת עבודה נעצרה או ייצרה פגומים, העניין לא הצריך עצירת קו ולא הוביל להתעמתות מול הלקוח כי הלקוח קיבל את הזמנתו מתוך המלאי. ה"שקט" הזה גרם לכך שלא בוצעה התמודדות אמיתית עם הבעיה ולכן גם לא נפתרה באופן חד- משמעי ולכן, גם סביר שתחזור על עצמה. הבעיה הגדולה היא שבעיות אלו ואחרות חוזרות בעוצמה גבוהה הרבה יותר (כי לא ביצענו מניעה) ואז גם בולם הזעזועים- המלאי לא מספיק כדי לעזור לנו להתמודד ולהתגבר.

לסיכום, ניהול רזה כמו רכיבת שטח או רכיבת שטח כמו ניהול רזה עוסקים בטכניקות יישומיות לניצול מיטבי של המשאבים בכדי ליצור זרימה שוטפת תוך שיפור מתמיד בביצועים. וכדי ליצור מיומנויות טכניות שיעזרו בניהול וביצוע מוצלחים של התמודדות עם השינויים, הבעיות והמכשולים שבדרך, מומלץ מאוד להתנהל מתוך יוזמה ואקטיביות ולפעול ללא באפרים ובולמי זעזועים למינהם אשר עוזרים לנו בטווח הקצר ובבעיות הקטנות אך מונעים מאיתנו התמודדות ושיפור אמיתיים של יכולת ההתמודדות שתעזור לנו להתמודד עם בעיות גדולות יותר ובצורה טובה יותר. לרוכבים הטכניים שבינינו, אני לא חושב שצריך לרוץ ולהחליף את האופניים לאופני "ריג'יד" (ללא בולמי זעזועים), בטח לא לאלה מאיתנו שעצמותיהם כבר עבדו מעל 40 שנה, אך בהחלט מומלץ להתחיל ולעבוד קשה בעת הרכיבה גם עם הידיים, לקום ולנוע על האוכף ולסגל יכולות של זריזות וגמישות בתגובה מהירה לתנאים משתנים. ובכלל, אני ממליץ למנהלים ליצור מצב בו, באופן קבוע, יש תחושה שהרצפה "בוערת" תחת הרגליים ולא לקפוא על השמרים לעולם!!